פסק-דין בתיק ת"א 207892/02

מבוא ורקע עובדתי;

לפני שתי תביעות שנידונו במאוחד, ואשר עניינן באירוע אובדן כלי שיט מסוג סיגרט (להלן: ' כלי השיט') בבעלות מר ניקי מאיר (להלן: 'הנתבע והתובע במסגרת 16025/04 / "אשר ייקרא לשם נוחיות המבוטח"), ואשר בוטח על ידי קבוצת חתמי לוידס באמצעות נציגתן בישראל מרין סוכנות לביטוח בע"מ (להלן: " התובעים במסגרת ת.א 207892/02 והנתבעים בתביעה המאוחדת / אשר ייקראו לשם נוחיות המבטחת").

כלי השיט המדובר, נמצא טבוע בלב ים, לאחר שלטענת המבוטח הוא נגנב ממקום עגינתו במרינה בהרצלייה.

ביום 06.03.02 הודיע המבוטח למבטחת אודות גניבת כלי השיט ממקום עגינתו מהמרינה בהרצלייה. עם קבלת ההודעה, החלה המבטחת במאמצים לאיתור כלי השיט ובירור מקרה הביטוח. בחודש אפריל 2002, לאחר חקירה ובדיקה מאומצת נמצא כלי השיט במרחק של 2.24 מייל מחוף בת - ים. כלי השיט נבדק על ידי מומחה שמאי מטעם המבטחת, מר תלמור (בלומברג) יצחק (להלן: " השמאי מטעם המבטחת") מיד לאחר הצפתו על ידי צוללנים. בהמשך נבדק כלי השיט ביסודיות מיד עם הגיעו למוסך בשם גדי בעיר יפו.

ממצאי הבדיקה של השמאי מטעם המבטחת העלו בלב המבטחת חשד למעורבותו של המבוטח בהעלמת כלי השיט לצורך קבלת תגמולי הביטוח שלא כדין. בהתאם לממצאים אלה, דחתה המבטחת את תביעתו של המבוטח.

בגין האירוע המתואר לעיל, הוגשה על ידי המבטחת תלונה במשטרה במסגרתה פירטה את חשדותיה למעורבות המבוטח באירוע הטבעת כלי השיט. המשטרה פתחה בחקירה ובסופו של יום מטביע הסירה לא נלכד ותיק החקירה נסגר מחוסר ראיות.

האירוע המתואר דלעיל, הוליד שתי תביעות - תחילה המבטחת הגישה תביעה כנגד המבוטח להשבת סכום הוצאות האיתור והחילוץ של כלי השיט בהן נשאה ( ת.א 207892/02) ובהמשך, המבוטח הגיש כנגד המבטחת ואחרים, תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין נזקים שנגרמו לכלי השיט ( ת.א 16025/04).  

הדיון בשתי התביעות כאמור אוחד.

טענות הצדדים בקליפת אגוז ; 

לשיטת המבטחת, בגרסאותיו של המבוטח נתגלו סתירות מהותיות שאינן ניתנות ליישוב. סתירות אלה נוגעות למספר תחומים עיקריים, החל מזכותו הנטענת של המבוטח בכלי השיט וכלה בנסיבות היעלמותה של הספינה ובאופן טביעתה.

כן נטען, כי המבוטח מסר גרסאות כזב בפני המבטחת, מתוך כוונה להכשיל את בירור שאלת החבות ולגרום לקבלת כספי הביטוח שלא כדין.

עוד לטענתה, בפני בית המשפט הוכח לפני ולפנים כי המבוטח, כיזב בפרמטרים מרכזיים הנוגעים לגרסתו, הוכח גם כן, כי כלי השיט "נעלם" ממקומו תוך שימוש במפתח הנעה יחיד וללא חבלה בחיווט - בסמוך לאחר ביקור המבוטח במרינה, הוכח כי הסירה הוטבעה לאחר שפקקי הריקון המצויים בתחתית גוף כלי השיט הוסרו ביד נעלמה - וכי משאבת השיפוליים המצויה במקום נסתר בכלי השיט חובלה ביד מקצועית ע"מ שלא תפעל לריקון המים בעת הטבעת הנכס.

נטען, כי הוכח לבית המשפט כי כלי השיט בוטח בערכים כספיים גבוהים - ללא כל קשר לסכומים ששולמו בעבורו בידי המבוטח, אם בכלל, בעת "רכישתו" מדוד המבוטח מר אמנון מגורי (אשר המבוטח טרח להסתיר את הקשר המשפחתי עימו), כי אין בנמצא כל תיעוד להעברת סכום כלשהו בגין רכישת כלי השיט, כי למבוטח היה מניע בהטבעת כלי השיט - ע"מ לקבל את תגמולי הביטוח - וכי מדובר במקרה מובהק של ביום מקרה הביטוח.

עוד נטען, כי תחת הקטנת נזקו כמתחייב מהפוליסה, מהדין ועל פי הפסיקה, החליט המבוטח על אף שקיבל התראה בכתב בעניין, שלא לשקם את כלי השיט - ובכך הפך במו ידיו נזק שולי לנזק גדול יותר, שבכל מקרה אין הוא יכול לתבעו.

עוד טוענת המבטחת כי כדי לכסות ולו במעט על בושתו - ובניסיון בוטה לאיים על המבטחת ו/או על מי מטעמה, החליט המבוטח, לאחר כשנה וחצי מהגשת תביעת המבטחת, להגיש תביעה לתגמולי ביטוח ולסעדים נוספים מופרכים, כנגד נתבעים שונים וביניהם סמנכ"ל שירביט ! וחוקר פרטי שפעל כדין לבירור נסיבות המקרה.

עוד לשיטת המבטחת, המבוטח בעצמו אינו חולק, על עצם הטבעת כלי השיט במתכוון, כך בניגוד להכחשתו הגורפת בכתבי טענותיו, במהלך המשפט נאלץ המבוטח להודות כי אכן כלי השיט הוטבע במתכוון וכדברי בא כוחו בישיבת 26.10.06 :" הם צריכים להוכיח זדון שלנו, הם לא הוכיחו את זה. הם הוכיחו רק זדון". וכן מפיו :" תמיד אמרנו שמישהו הטביע את הסירה... (עמ' 1 פרוטוקול 13.03.05).

דבר ההטבעה עלה במפורש גם מבדיקת השמאי מר יצחק תלמור, אשר השתתף בחילוץ כלי השיט בזמן אמת. בחוות דעתו של מר תלמור (ת/1) נקבע בסעיף 2.2 כי פקקי ריקון המצויים לאורך כל גוף כלי השיט, במדורים השונים (מדורים - מחיצות בכלי השיט שתפקידן למנוע טביעה במקרה שרק חלק מכלי השיט נפגע) "נעלמו", כלומר מטביע כלי השיט פתח את הפקקים וכך אפשר למים לחדור לגוף כלי השיט ולהטביעו.

מנגד המבוטח טוען בין היתר, כי במקרה דנן, ברור כי לא מוטל על המבוטח חובת ההוכחה שידו לא היתה במעל ונטל השכנוע לענין היסוד השלילי רובץ על חברת הביטוח. זאת מהסיבה ההגיונית והפשוטה שאין ביכולתו של המבוטח לדעת איך נהג העבריין בבואו לגנוב הכלי ו/או להטביעו. עם זאת ולאורך כל הדרך המבוטח שיתף פעולה עם המבטחים ועשה כל שיש בידו כדי לסייע למבטחים לברר חבותם בהתאם לפוליסה וכפי שהתבקש. יתר על כן, המבוטח ניסה ככל שאל ידו לנסות ולשפוך אור על היסוד השלילי אשר למי ייתכן שגנב הכלי ומי יכול להטביעו. זאת כאמור, על אף שאין זו מחובתו בדין לעשות כן.

עוד נטען, כי טענות המבטחים הרבות והמאוחרות נעדרו מכתב תביעתם, למילים "ביום או הונאה או תרמית" אין זכר בכתב תביעת המבטחים. המילים "מפתח אחד, חוטים קרועים, משאבת שיפוליים וכו" גם הם נעדרות מכתב התביעה ומכתב ההגנה שכנגד. אף טענות שכן טענו המבטחים כגון "פעל במתכוון" "גרסאות כזב" "מעשים חמורים" אין פירוט לטענות אלה שנטענו בעלמא. לפיכך מתבקש בית המשפט שלא ליתן למבטחים להשיג יתרון דיוני ו/או לשנות חזית אסורה ולהורות שכל טענה שלא פורטה במלואה בכתב תביעת המבטחים סופה להימחק, כל שכן טענה שלא פורטה כלל.